Make your own free website on Tripod.com
 

 

הקהילה היהודית בקימפולונג: חיי הדת, החברה והתרבות

בתקופה הרומנית אשר קדמה לכיבוש בוקובינה על ידי הצבא האוסטרי, היו היהודים מאורגנים ב"גילדות". "גילדת" היהודים היא בערך מה שאנחנו קוראים היום "קהילה". יש להניח שכבר אז היו קיימים בקימפולונג חזן ומלמדי תינוקות, שלימדו את ילדי המקום קצת תורה ו"יידישקייט". כולם קיבלו את שכרם מקופת הגילדה. כשעברה בוקובינה לשלטון אוסטרי פחת מספר היהודים תושבי קימפולונג והקהילה, בהוראת המשטר הצבאי האוסטרי, סופחה לקהילת סוצ'יאווה אשר אליה סופחו כל הקהילות הקטנות באיזור.

האם היה קיים למרות הכול, מנהיג דתי כלשהו בקימפולונג בתקופה זו, בטרם הוכרה רשמית קהילת קימפולונג? נראה שכן. מסיפורו של בן-ציון פישלר, המופיע בהמשך אנו למדים על קיומו של הדיין גראסמאן. דיין ולא רב. סביר להניח שדיין זה, שלא היה גורם רשמי, דאג לצורכי הדת של הקהילה. הוא זה שערך קידושין לזוגות שנישאו, גם אם לא שילמו את "מס החיתון" האיום. סביר להניח שהכול ראו בו מנהיג דתי. ההיו גם אחרים בתפקידו ובמצבו? אין אנו יודעים דבר. 

מסיפור של ה. גולד אנו למדים שבשנת 1794 הגישו יהודי קימפולונג בקשה למשרד המחוז לתת להם הנחה מן הסכום שהם חייבים להעביר לקהילת סוצ'יאווה. על הבקשה חתמו תשעה יהודים ודווקא בעברית. ואלה שמות החותמים: לאזור היפקה, איסק האוזירר, לאזר אופנהאואר, שמעון האוזירר, סלמון ברינשיק, דוד שלפר, אהרון אונטרהנער, אברהם אפטר ויעקב טראסלר. בקשתם נדחתה. רק בשנת 1859 מצליחים אנשי קימפולונג לצאת מתחת חסותה של הקהילה בסוצ'יאווה ולהקים קהילה משלהם והחל משנה זו משתתפת קימפולונג בהחזקת הרב הראשי שמושבו בצ'רנוביץ. רק אחרי שנת 1878 הפסיקה קימפולונג להשתתף במימון משכורתו של "הרב הראשי". משנה זו קימפולונג היא אחת מחמש-עשרה הקהילות הרשמיות בבוקובינה. 

הרב הראשון של הקהילה היה ר' רפאל המר. בשום מקום לא מצאנו את השנה שבה עלה על כס הרבנות. אחרי הרב המר עלה על כס הרבנות בקימפולונג, בשנת 1906 (באחד המקורות כתוב 1904), הרב ד"ר וולף מישל, דמות מעניינת, מלומד בעל פרסום מיוחד במינו. הרב מישל נולד בכפר שליד למברג במשפחה דתית. למד תורה אך גם סיים את בית הספר התיכון והמשיך בלימודיו בפקולטות לפילוסופיה ולשפות המזרח. (ראה את תולדות הרב מישל בספר זה). בתפקיד הרב בקהילת קימפולונג נשאר עד שנת 1922. שיעוריו של הרב מישל על הדת היהודית, שהעביר בבית הספר ודרשותיו על ערכי הדת, נשמעו בקשב רב ובהערכה. ב1922- עלה על כס הרבנות בקימפולונג הרב משה יוסף רובין, בגיל שלושים בלבד. בגיל עשרים פרסם ספר בשם "דרש משה". הוא שימש כרב גם ביישובים הסמוכים לקימפולונג, ואמה ורוס-מולדוביצה.  

הרב רובין הצטיין בפעילות נמרצת הן ברמה המקומית, הן ברמה האזורית ואפילו ברמה בינלאומית. הוא יסד "חדר כללי" בקימפולונג ובשלב מסוים הביא בחור ישיבה מטרנסילבניה שילמד את הנערים הגדולים יותר - תלמוד. הוא היה פעיל גם בענייני סעד בקהילתו. בשנת 1929 הקים "קופת גמילות חסדים" וחברת "תומכי עניים". חברת "שמירת שבת" שהקים בעירו פעלה במחוז כולו. בין השנים 1935-1926 ייצג במועצת המחוז גם את הקהילות גורה-הומורולוי, ווטרה-דורניי. היה גם חבר במועצת הצלב האדום. פעילות רבת היקף בשביל רב. בשנת 1934 השתתף בכנס סניפי אגודת ישראל, שנערך בווינה ונבחר לאחד מעשרים ושלושה חברי "גדולי התורה" של "אגודת ישראל" העולמית. 

בני קימפולונג לא היו דתיים קיצוניים, הם נחלקו לסוגים שונים ומגוונים, החל מיהודים דתיים בעלי זקן ופאות, וכלה בכאלה שהתרחקו מאוד ממסורת דתית יהודית. בדרך כלל ניתן לומר שרוב יהודי המקום היו מסורתיים. נמצאו ביניהם גם "חסידים" נאמנים לחצרות של צדיקים כגון ויז'ניץ, סאדאגורה ועוד. רוב החנויות של היהודים היו סגורות בשבת. בתי הכנסת היו מלאים בשבתות ובחגים. מעטים מאוד היו היהודים שלא באו לבית הכנסת לתפילת "כל-נדרי". 

בקימפולונג פעלו חמישה בתי כנסת: (א) "בית הכנסת הישן" שכשמו כן היה. בשנת 1930 שופץ והורחב; (ב) בית הכנסת "תלמוד תורה" שנבנה בחצרו של בית הכנסת הישן בתמיכת משפחת סובה ומשפחות אחרות. ר' פישל סובה הקים את ה"תלמוד תורה" והנהיגה יחד עם ר' משה פויארוורגר שעסק בחינוך ילדים וגם פעל כחזן ודרשן. רוב הילדים למדו נוסף ללימודים בבתי הספר העממיים והתיכוניים הממלכתיים, גם ב"חדר". יש לציין שכמה ממלמדי המקום היו דמויות מעוררות כבוד; (ג) בית הכנסת "הטמפל" שחברת גמילת חסדים בנתה אותו וטיפלה בו. בית-כנסת זה הוקם במרכז העיר ונבנה ביוזמת משפחת הולדנגרבר, דראך ואחרים; (ד) בית הכנסת בשכונת "סיכלה" המרוחקת; (ה) בית הכנסת בשכונת "קאפול-סאטולוי". אחדים מהם היו פעילים רק בשבתות ובחגים. 

קימפולונג הייתה מפורסמת בהזניה. בלט ביניהם ר' ינקל שכטר (ראה להלן בהמשך רשימה על החזן המפורסם הזה). כן היו קיימות שתי מקוואות שנבנו עוד בשנת 1913.בראש הקהילה עמד ועד של תשעה חברים. היושב-ראש הראשון של הקהילה שפעלה החל משנת 1890, היה קלמן כאהאן. אחריו היו ראשי הקהילה בזמנים שונים: גבריאל שטורפר, עו"ד יוסטר, שמואל באר, עו"ד יוסף גליקסמן, הצייר פישל זיגל, פרידיך (פריץ) פיקר, דוד דראך, עו"ד בנו שיבר, ועו"ד ארקדיוס באר שהיה האחרון לפני טרנסנסטריה.                       

אחד ממשוררי קימפולונג הנ"ל היה קובי ווהל (Wohl), בן להורים שבאו מכפר ליד בורשה-מרמורש לגור בקימפולונג. קובי, שנולד באוגוסט 1911, התחיל בנעוריו לכתוב שירים בגרמנית. שיריו תורגמו ליידיש על ידי יצחק פנר ופורסמו באכסניות שונות. מאוחר יותר התחיל לכתוב את שיריו ביידיש. עבר לגור בצ'רנוביץ. שם עבד כמורה בבית היתומים היהודי ושם מת משחפת בגיל 25, בשלהי 1936. בני דורו קראו לו "המטאור" (כוכב נופל). קובי היה משורר מגויס, משורר החופש והבשורה לכל הנדכאים. קובי האמין בעולם יותר טוב שיבוא. 

המשורר הצעיר ממנו יבל"א הוא אלכסנדר שפיגלבלט. נולד וגדל בקימפולונג בגיל 13   גורש לטרנסניסטריה משחזר עבר ללימודים בבוקרשט רק בשנת 1964 הצליח להגיע  ארצה זמן קצר עבד כעורך בעיתון בשפה הרומנית "ויאצה-נוסטרה", משם עבר לעבוד  כמזכיר המערכת של הרבעון היוקרתי ביידיש "די גאלדאנע קייט" פרסום מהותי אחרון  בספרות יידיש. שירתו הופיעה על דפי ה"גאלדענע קייט" ובכמה ספרים שפרסם. אין  ספק ששפיגלבלט הוא אחד המשוררים המהותיים בשפת יידיש בימינו. 

בשנות השלושים, בשלב האחרון של קיום יהודים בקימפולונג, בתחושה שזאת ארצם  ובה יגורו הם ובניהם אחריהם, היו יהודי המקום רוויים כישרונות וחדוות חיים, אנשי עסקים נבונים, בעלי תעשייה כישרוניים, שופעים רעיונות יצירתיים שהביאום מהצלחה להצלחה, וזאת למרות רצון השלטונות והאנטישמיים למיניהם להכשילם. רבים מהם היו בעלי מקצועות חופשיים: רופאים, עורכי-דין, מורים ועוד. כולם בעלי הצלחה. בני-הנוער לומדים חלק גדול מהם בתיכון "דראגוש וודה" (Dragoş Voda) שנוסד עוד בשנת 1906  בימי האימפריה האוסטרית. כולם שואפים להמשיך בלימודיהם באוניברסיטה. רבים מהם עשו זאת בהצלחה רבה בישראל, לאחר שעברו בשלום את השואה וחייהם ניצלו. רבים מהם עשו חייל בישראל בשטחים רבים, כפי שנראה להלן. במצב זה נמצאו וחיו כאשר באה עליהם השואה והרסה כל מה שבנו במשך דורות.

נכתב ע"י ש. אבני - קימפולונג, קהילה יהודית בבוקובינה שהיתה ואיננה עוד, עמ' 8 - 36

 

     

 


Kimpolung-Bukovina Jewish Community

Copyright © 2004 - 2007 Eli Schachar, all rights reserved.

Webmaster Mail: schachar_eli@hotmail.com

This genealogical data is provided only for your personal use. No portion of it may be submitted to any other database or publisher without the written consent of the copyright holder.

"If we go back far enough we're all related"

http://kimpolung.tripod.com