Make your own free website on Tripod.com
 

 

מסכת טרנסנסטריה

המלחמה התחילה ב-22 ביוני, ועד 5ו ביולי בערך, צבאות הגרמנים והרומנים הגיעו עד לנהר הדניסטר, שהיה עד ל-26 ביוני 1940 גבול רומניה. בעוברם ביישובי בסרביה ועריה וביישובי בוקובינה הצפונית, ה"זונדר קומנדו" הגרמני והצבא הרומני עשו שמות באוכלוסיה היהודית: רצחו, עינו, שדדו. הניצולים גורשו מבתיהם והוצעדו בדרך גולה קשה ומרה. חיי היהודים הפכו הפקר. כל מי שהצטרף ל"חינגת" ההרג וההשמדה נתקבל בברכה.

גייסות גרמניה ורומניה דהרו, החל מ-15 ביולי, בערבות שמעבר לנהר הדניסטר ועד לנהר הבוג (Bug) הגיעו, מלבד העיר אודסה שעדיין החזיקה מעמד. בראשית אוגוסט הגיעו עד לגדות הבוג. באותו חודש, אוגוסט ,1941 הציע היטלר לאנטונסקו, שבינתיים מינה עצמו למרשל, למסור לרומניה את האזור שבין נהרות הדניסטר והבוג, שהיטלר קרא לו אז "טרנסנסטריה" וכלומר האזור שמעבר לדניסטר), היטלר עשה זאת מכיוון שרצה שהצבא הרומני ימשיך ללחום גם מעבר לבסרביה וחוגים פוליטיים רבי השפעה ברומניה דרשו שהצבא יעצור בנהר הדניסטר; בגבול הישן), יש אומרים שהיטלר רצה לגמול בכך לאנטונסקו על טרנסילבניה הצפונית שנמסרה להונגריה,  ב-17 באוגוסט התחיל בטיגינה מו"מ בין גנרלים גרמנים ורומנים שהסתיים ב-19 לחודש, הוסכם בעניין טרנסנסטריה, אנטונסקו מינה את הפרופסור לחוק ומשפט ג, אלכסיאנו מאוניברסיטת צ'רנוביץ (G. Alexianu) למושל טרנסנסטריה.

גבולות האזור שנמסר לרומניה היו, לפי הסכם טיגינה, נהר הדניסטר במערב, נהר הבוג במזרח, בצפון הגבול נמשך לאורך הנהר ליאדובה באר (Lyadova Bar) ואילו בדרום היה הגבול לאורך שפת הים השחור. בסך הכול כ-40 אלף ק"מ מרובעים, בערך פי אחד וחצי מארץ ישראל השלמה. לפי מפקד של שנת 1926 נמצאו באיזור שלושה מליון נפש, מהם כ-300,000 יהודים.

בישיבת הממשלה ב-6 באוקטובר ו49ו הצהיר מרשל אנטונסקו: "ובאשר ליהודים החלטתי להוציאם סופית וטוטאלית מאזורים אלה. הביצוע נמשך. יש לי בבסרביה עוד כארבעים אלף יהודים. בעוד כמה ימים יועברו מעבר לדניסטר, ואם הנסיבות יאפשרו, נעבירם מעבר להרי אורל. בדרך זו נציל את האומה הרומנית מן המצב שבו היא נמצאת בכמה שבועות תיפתר גם בעיית בוקובינה. ובכן, אדון מושל בוקובינה, עליך להיות מוכן למבצע זה", גנרל קורנליו קאלוטסקו (Corneliu Calotescu), מושל בוקובינה, שישב בישיבה, העיר: "כבר נקטתי אמצעים" וסטנוגרמה מישיבת הממשלה הרומנית מ-6 באוקטובר 1941), על גירוש היהודים לטרנסניסטריה חשבו בממשלת רומניה הרבה לפני כן. ב-8 ביולי 1941 הצהיר מיכאי אנטונסקו, סגנו של יון אנטונסקו, כביכול פרופסור לחוק ומשפט (אנטונסקו יון לא השתתף בישיבה, כי נמצא בחזית). סגנו אמר: "למרות שאולי לא יבינו אותי כמה מאלה הקשורים למסורת הסובלנות ההומאנית, אני בעד הגירה כפויה של יהודי בסרביה ובוקובינה, לזרוק אותם אל מעבר לגבול... לא איכפת לי אם ניכנס להיסטוריה כברברים. האימפריה הרומית עשתה סידרה של מעשי ברבריות יותר חמורות, לפי גישת התקופה שלנו, ונשארו בהיסטוריה כמערך פוליטי נהדר... לא הייתה בהיסטוריה שלנו הזדמנות יותר נוחה, מהותית יותר, לטיהור עמנו.."

וכבר בימים ההם ניסו להעביר אלפי יהודים, מאלה שגורשו מבתיהם שבוקובינה הצפונית ומבסרביה אל מעבר לדניסטר. הם הועברו והגרמנים החזירו אותם. לא קשה לתאר מה קרה ליהודים המסכנים הללו שהיו ככדור משחק בין הגרמנים לרומנים. בישיבת הממשלה, ב-11 באוקטובר, אמר המרשל אנטונסקו: "התחלתי עם בסרביה, כאן לא תישאר רגל של יהודי. גם בוקובינה תיטהר..." כביכול, היהודים זיהמו אותה!!! איך הסביר אנטונסקו, שאהב להופיע כאיש הומאני שומר חוק, את הגירושי בראשית אוקטובר הגיע לבוקרשט, בדרך לא דרך, אחד מראשי יהדות קישינוב, להזעיק את מנהיגות יהדות רומניה לפעול למען הצלת יהודי בסרביה. ב-ו ו באוקטובר שלח ו. פילדרמן, יושב ראש הפדרציה של קהילות רומניה, מכתב לאנטונסקו וזה בערך נוסח המכתב:

"היום קיבלתי קריאה נואשת מהנהלת גטו קישינוב. בשמונה לחודש זה יצאו לדרך 1,500 בני-אדם. רובם ברגל, שלקחו אתם רק כמה שיכלו להחזיק בידיים. כולם בסכנה למות מקור, שהרי הם כמעט עירומים, בלי מזון ובלי כל אפשרות לקבל אספקה. רק הזקנים החולים והילדים יצאו בעגלות. משמע שגם לחולים לא ויתרו, גם לא לנשים. ובכן מדובר במוות, מוות של חפים מפשע מלבד פשעם להיות יהודים. אדון המרשל, אני מתחנן לפניך, אל תיתן לטרגדיה כה מזעזעת להתרחש".

המרשל השיב לפילדרמן, ומכתבו הופיע ב-14 לחודש אוקטובר בעיתונות. אנו מעתיקים קטעים ממכתבו:

"אדון פילדרמן, אף אחד אינו רגיש ממני לסבלם של אנשים צנועים, חסרי הגנה. אני מבין את כאבך, אלא שאתה, ובעצם כולכם, צריכים להבין גם את כאבי, שהיה כאבו של עם שלם. האם חשבת על מה שקרה בנפשותינו בשנה שעברה בעת פינוי בסרביה אתם רוצים גם עכשיו להפוך מאשמים למאשימים... תרשה לי לשאול אותך ובאמצעותך כל בני בריתך, שמחאו כף בהתלהבות ככל שאנחנו סבלנו יותר: מה עשית אתה בשנה שעברה כששמעת כיצד התנהגו יהודי בסרביה ובוקובינה כלפי צבאות רומניה בנסיגה הבה ואזכיר לך זאת אני: עוד בטרם הופיע הצבא הסובייטי, ירקו היהודים, שאתם מגנים עליהם, תושבי בסרביה ובוקובינה, בפניהם של קצינים, קרעו מעל כתפיהם את הדרגות, קרעו את מדיהם וכאשר התאפשר להם הדבר רצחו אותם בנבזות, במקלות אם רק יכלו... אותם הנבזים קיבלו את הגייסות הסובייטים בפרחים וחגגו את המאורע בשמחה.

... היהודים שלכם, אלה שהגיעו לדרגה של קומיסרים סובייטים, בכוחות הסובייטים באיזור אודסה (שם טרם נסתיימה המלחמה) דוחפים ללחימה נגדנו, דוחפים באמצעי טרור חסרי תקדים, לשחיטה חסרת תכלית כדי לגרום לנו אבידות בנפש האם אתה, אדון פילדרמן, שם לב למתרחש האם אתה שואל עצמך מדוע כל כך הרבה שנאה מצדם של יהודים רוסיים מסוימים, שמעולם לא היה לנו דבר לחלק בינינו... אם יש לך נפש מתרגשת, אל תתרגש מדברים שאינם ראויים להתרגשות. אנא, התרגש מדברים הראויים לכך. בכה יחד עם האימהות שאיבדו את ילדיהם, אל תבכה עם אלה שעשו זאת לעצמם וגרמו גם לכם את כל הרעה הזאת.."

איזה מכתב ציני! בשביל איזה קצין, שאולי נעלב על ידי יהודי, יש לך הזכות לטבוח נשים וילדים חפים מפשע? או לגרש אלפי יהודים מקימפולונג ומישובים אחרים שמהם לא נסוג אף חייל? זאת ועוד, איש צבא הדורש מיהודי רוסיה לא להלחם למען ארצם ומפני שהם כן לוחמים, הוא מעניש את יהודי בסרביה ובוקובינה? פילדרמן לא יכול היה להתווכח עם אנטונסקו. פעמים רבות בתולדותינו עמדנו אילמים ולא יכולנו אפילו להשיב למסטיננו.

 

נכתב ע"י ש. אבני - קימפולונג, קהילה יהודית בבוקובינה שהיתה ואיננה עוד, עמ' 8 - 36

 

     

 


Kimpolung-Bukovina Jewish Community

Copyright © 2004 - 2007 Eli Schachar, all rights reserved.

Webmaster Mail: schachar_eli@hotmail.com

This genealogical data is provided only for your personal use. No portion of it may be submitted to any other database or publisher without the written consent of the copyright holder.

"If we go back far enough we're all related"

http://kimpolung.tripod.com